קינוח קליל, מגניב ובלתי מתפשר עם חותמת "כשר לפסח", ואפילו יש וריאציה לנמנעי הקטניות (!).

אני מודה שאחרי שבוע התותים החגיגי של "בצק אלים", בשילוב עם המוני התותים שמתחננים להמכר במחירי רצפה, קשה שלא להעמיס כמה סלסלות של תותים ואז לשבור את הראש מה לעשות איתם. בפה מלא תותים החלטתי שהקינוח לפסח הזה הולך להיות ורוד, כי אחרת זה לא יהיה תואם ללק, וחבל.

אז מה יש לנו כאן?

קרם תותי-שמנתי, עליו מונח קרמבל אגוזי פריך ומהמם. מהבצק הפריך הזה אפשר בכיף גם להכין עוגיות כשרות לפסח, ניסיתי וזה יוצא מצוין.

 

מצרכים

תבנית פיירקס 30×20 או כ-12 מנות אישיות (תלוי מאוד בגודל הכלים)

 

לבצק

• 100 גרם קמח שקדים (טיפה פחות מכוס)
• ¾ כוס קמח מצה דק לעוגה
• ¼ כוס חצאי פקאנים (30 גרם)
• 5 כפות סוכר
• קורט מלח
• זסט מלימון אחד (הקליפה המגורדת)
• ½ כפית תמצית וניל
• 40 גרם שמן קוקוס / 50 גרם מרגרינה בטעם חמאה
• ¼ כוס שמן קנולה
• ¼ כוס מים קרים

 

לקרם

• 400 גרם תותים נקיים מהעוקץ (בערך סלסלת פלסטיק אחת)
• ½ כוס סוכר
• 1 קצפת צמחית מתוקה (250 מ"ל)
• אינסטנט פודינג וניל
• גבינת טופוטי שמנת (הגדולה יותר, 340 גרם)

להגשה: תותים טריים

 

הכנה

מתחילים עם הבצק

מחממים תנור ל-180 מעלות.

מערבבים בקערה את החומרים היבשים: קמח מצה דק, קמח שקדים, פקאנים (גרוסים דק, אבל לא לכדי אבקה), סוכר, מלח, זסט לימון. מערבבים.

לתוך התערובת היבשה מועכים עם האצבעות את המרגרינה (או שמן הקוקוס) לכדי גושים קטנים קטנים, עד שנוצרת לנו אבקה פירורית עם גושים קטנים. כדאי לעבוד מהר כדי לא להמיס את המרגרינה לגמרי.

לפירורים מוסיפים את החומרים הרטובים ומעבדים עם הידיים רק עד שהקמח נטמע בבצק, מבלי שהוא מתאחד לנו! כדאי לעבוד מהר ובמינימום התעסקות, כי אם נתעסק עם הבצק יותר מדי הוא יאבד מהאווריריות והפריכות שלו.

את הפירורים שנוצרו לנו מפוררים עוד קצת לתבנית אפייה בשכבה אחת (שלא יסתירו אחד את השני). צריכים להיות גושים בינוניים וקטנים, לא פירורים ממש, וגם לא צ'אנקס מאסיביים מדי.

את התבנית מכניסים לתנור לאפייה של 25 דקות. אחרי 25 דקות הפירורים כבר יבשים ומוכנים, אבל עדיין לא שחומים מספיק בכל המקומות. כדי לזרז אותם – מוציאים את התבנית, מערבבים קצת בזהירות, ומחזירים לתנור לעוד כחמש עד עשר דקות, או עד שהפירורים מקבלים צבע שחום ויפה. חלקם כבר ירגישו פריכים, חלק עדיין לא, אבל זה בסדר – כשהם מתקררים הם נהיים סופר פריכים.

מוציאים את הפירורים ונותנים להם להתקרר בצד.

 

עוברים לקרם

שוטפים את התותים היטב, מנקים מהעוקץ וחותכים לקוביות גסות. מניחים בקערה ומוסיפים את הסוכר. נותנים להם להזיע בעזרת הסוכר את הנוזל המתוק הורוד במשך כרבע שעה.

כשסיימו להזיע, טוחנים אותם עם הנוזל בבלנדר רגיל או ידני לכדי מחית אחידה, אדומה אדומה.

לתוך המחית מוסיפים את הטופוטי ומערבבים היטב, עד שמתקבל לנו נוזל ורוד מהפנט שקצת נראה כמו מיץ ברבי.

מניחים את מיץ הברבי בצד, ומכינים את הקצפת:

מקציפים את הקצפת הצמחית עם האינסטנט פודינג וניל לקבלת קצפת יציבה.

את מיץ הברבי מקפלים לקצפת בהדרגה תוך קיפול בעזרת לקקן (יש לזה שם יותר מקצועי, נכון? לא נורא), זה אומר שלוקחים מהצדדים ומקפלים כלפי פנים, לאט ובעדינות, כדי לא לשבור את הקצפת.

הקרם מוכן!

מסדרים את הקרם בכלי ההגשה, מכסים ומכניסים למקרר להתייצבות של מספר שעות, עד שמתקבל מרקם של מוס, במקום הפרילי שקיבלנו אחרי הערבובים.

 

הגשה

כלי הגשה: אם רוצים להיות חגיגיים, עדיף לחלק למנות אישיות, כי זה קרם/מוס שלקחת ממנו שליכטות לצלחות אישיות לא יהיה אסתטי במיוחד. אם מכינים סתם לבית, אפשר בכלי אחד. לדעתי זה יכול להספיק להרבה יותר מ-12 מנות אבל זה מאוד תלוי בגודל הכלי ובמועד ההגשה (בערבי חג תמיד מסתפקים בקינוחים קטנטנים).

אפשר לשמור את הקרם במקפיא, ולהוציא אותו שעה מראש למקרר. האמת היא שהוא הכי טעים כשהוא חצי קפוא, אבל זה מצב ביניים שקשה לדייק בו, ואין דבר יותר מבאס מלהגיש לאורחים גושי קרח שהם צריכים לחצוב בהם עם הכפית, אז אני מרשה לכם להגיש מקורר היטב.

את הקרמבל אפשר לסדר מראש על הקרם, אבל עדיף להחזיק אותו בנפרד בשקית/קופסה במקרר, ולפורר קצת באצבעות לכלי ההגשה ביחד עם כמה פרוסות תותים טריים. ואל תתקמצנו כמוני, שימו הרבה מהקרמבל!

 

תחליפים ושינויים

מי שנמנע מהטופוטי מטעמי כשרות לפסח או מכל סיבה שלא תהיה יכול להמיר אותה ב:

1 פחית קרם קוקוס מקוררת היטב (לילה שלם במקרר, ובלי לנער)

עוד 100 מ"ל של פחית קרם קוקוס לא מקוררת (קצת פחות מחצי כוס)

חשוב לקנות קרם קוקוס עם לפחות 17% שומן. אחוזי השומן מצוינים במאחורה של הפחית, בטבלת הערך התזונתי.

אז איך עושים?

את הפחית המקוררת פותחים, ובעזרת כף מוציאים את החלק השמן שמתגבש וצף למעלה. את החלק הזה מוסיפים למחית התותים, במקום הטופוטי. את הנוזל שבתחתית אפשר לזרוק (או למצוא לו שימוש אחר, בהצלחה עם זה).

את 100 המ"ל הנוספים מוסיפים להקצפת הקצפת עם האינסטנט וניל.

* כדאי לקחת בחשבון ששימוש בקרם קוקוס יוסיף טעם קוקוסי לכל הסיפור, ומי שלא אוהב את זה עלול להתבאס ולהגיד לכם שיש לזה טעם לוואי.

 

 

אמרת משהו על עוגיות…

כן כן. אז הבצק של הקרמבל טעים גם בתור עוגיות. פשוט מהדקים אותו היטב, מגלגלים למעין נקניק מאורך, עוטפים בניילון נצמד וזורקים למקפיא לאיזה חצי שעה.

מחממים תנור ל-180 מעלות.

כשהגליל התקרר קצת במקפיא והתייצב, מורידים את הניילון ומגלגלים בסוכר לבן/חום, וחותכים לפרוסות בעובי של חצי ס"מ בערך. מסדרים בתבנית ואופים כ-15 עד 20 דקות, עד שהעוגיות מזהיבות בקצוות אבל עדיין לא קשות מדי. אפשר גם לתת להן להתקשות לגמרי ואז הן יהיו פריכות כמו הקרמבל. בתמונה הן נראות פחות זהובות ממה שהן באמת, אז אל תפחדו. הן אמורות לצאת קצת פריכות, אחרת זה ירגיש לא אפוי.

אחרי האפייה יש לתת להן להתקרר כדי שיתייצבו היטב.

 

ובקצרה, לממהרים ולממהרות

הבצק:

מערבבים את החומרים היבשים. מפוררים פנימה את המרגרינה/שמן קוקוס עם הידיים עד לקבלת מרקם פירורי. מוסיפים את הרטובים עד שהקמח נעלם ונוצרים פירורים וגושים גסים. מסדרים בשכבה אחידה בתבנית ואופים ב-180 מעלות 25 דקות. מוציאים, מערבבים ואופים עוד 5-10 דקות, עד שהקרמבל מזהיב. מצננים.

הקרם:

מנקים וחותכים את התותים, מערבבים עם הסוכר ומניחים לרבע שעה. טוחנים בבלנדר/מוט למחית אחידה, ומערבבים עם גבינת הטופוטי. בנפרד מקציפים את הקצפת עם האינסטנט פודינג, ומקפלים פנימה בהדרגה את קרם התותים. מעבירים לכלי הגשה ומצננים במקרר לכמה שעות להתייצבות.

להגשה מפזרים את הקרמבל עם פרוסות תותים טריים.