לכל בית בישראל יש את "עוגיות החנוכה" שלו, וגם אם המתכון זהה, בכל בית יהיה לעוגיות טעם אחר, ששייך לאותו בית. אז העוגיות של הבית שלי, שמגיעות מהבית של אמא שלי, שלדעתי מגיעות גם מהבית של סבתא שלי, הן העוגיות-בלי-שם-נו-האלה-שעושים-רק-בחנוכה, שהן הדבר הכי פשוט והכי טעים בעולם שמתפצפץ בפה כמו צ'יפס, רק מתוק, ושמורות אך ורק לחנוכה.
כדאי שתחזיקו את עצמכם, כי המצרכים לעוגיות האלה ממש מפדחים ביחס לטעם שלהן.
אז נכון שהן מטוגנות בשמן עמוק, ונכון שזה משמין, אבל אני לא רוצה לשמוע אף מילה היום על בריאות או קלוריות. זה חנוכה, תתפנקו!
מצרכים
- 1.5 כוסות קמח
- 1/2 כוס מים
- 3 כפות שמן
- קורט מלח
- להגשה: אבקת סוכר
- לטיגון: המון שמן (וברצינות – עדיף מחבת/סיר רחב ונמוך, עם שכבה של לפחות 1.5-2 ס"מ שמן)
הכנה
מערבבים את חומרי הבצק ולשים אותו כמה דקות עד שמתקבל בצק נוח וחלק. עוטפים אותו בניילון נצמד ונותנים לו בערך חצי שעה לנוח.
אחרי חצי שעה הוא מתרכך והופך להיות נוח לעבודה וגמיש.
מקמחים משטח עבודה, לוקחים בערך חצי מהכמות ומרדדים אותה הכי דק שרק אפשר. כל כך דק שאפשר לראות את משטח העבודה מתחת לבצק. כאן כדאי לעבוד יחסית מהר, כי הבצק מתייבש אם הוא נשאר ככה יותר מדי זמן, ואנחנו צריכים שהוא יישאר גמיש ונוח לעבודה.
את החצי השני של הבצק חוזרים לרדד ולהכין רק בסיום הטיגון של הנגלה הראשונה, כי חשוב לעבוד מהר עם הבצק שכבר רידדנו, שלא יתייבש.
את הבצק חותכים לריבועים וכל ריבוע מותחים עם הידיים לאורך ולרוחב עד שהוא נהיה ממש שקוף.
את הריבועים שמתחנו מכניסים לשמן חם (הוא צריך להיות חם מאוד) לטיגון בשמן עמוק של 20 שניות מכל צד לכל היותר, עד שהם מזהיבים קצת ומפסיקים לבעבע בשמן. בגלל שהעוגיות כל כך דקות, זה ממש עניין של שניות, אז צריך להשגיח היטב ולעבוד מהר. את העוגיות המוכנות מוציאים למשטח עם נייר סופג.
כשמסיימים לטגן את כל העוגיות מסדרים אותן בשכבות בתבנית ההגשה. כל פעם שכבה אחת של עוגיות שמפזרים מעליה שכבה של אבקת סוכר, מעליה עד שכבת עוגיות שמקבלת שכבה של סוכר, וכן הלאה עד שנוצר לנו מגדל מושלג של עוגיות.
העוגיות האלו מדהימות בפריכות שלהן, אבל למרבה הצער נשמרות כאלו רק באותו יום, ולמחרת כבר מאבדות מהטריות והפריכות שלהן. לכן רצוי להכין ולהגיש באותו יום. זו לא בעיה אמיתית, כי אין סיכוי שיישאר משהו…
חנוכה שמח!
ובקצרה, לממהרים:
מערבבים את רכיבי הבצק ולשים כמה דקות לקבלת בצק חלק ונוח. עוטפים בנייר נצמד לחצי שעה של מנוחה, ואז מרדדים חצי מהכמות הכי דק שאפשר. חותכים לריבועים, מותחים כל ריבוע כמה שאפשר, ומטגנים בשמן עמוק כ-20 שניות מכל צד, עד שהם מקבלים צבע זהוב ומפסיקים לבעבע בשמן.
מסדרים בתבנית בשכבות ומפזרים אבקת סוכר בנדיבות.
לביבות תפוחי אדמה פשוטות
קניתי, תודה אכין לנר ראשון
אין, פשוט אין עליך
♥
אדיר!
סבתא שלי הייתה מכינה כאלה וקראה לזה "חבורוסט", שזה ברוסית משהו כמו הענפים הדקים שיש ביער.
היא גם נהגה לחתוך ולקפל אותן פנימה בצורה מאוד אסתטית, אז מצאתי לינק שמתאר את זה כדי להדגים –
http://everydayrussian.com/?p=648
יו, גם אצלנו מכינים כאלה!
מצחיק שאצל כל אחד זה נקרא אחרת
אוח זה נראה טוב
הכנתי כמעט בדיוק כאלה והעלתי אצלי, ראיתי שהקדמת אותי וחסכתי לי את תאור תהליך העבודה. הפנתי ישר לפוסט הזה שלך. אז אולי יש לך תשובה לשאלה שלי בסופו של התהליך – איך נפטרים מהשמן הרב שנותר אחרי הטיגון בלי להזיק לחי, לצומח או לאינסטלציה?
יאללה !!! אני גם מכין כל חנוכה – סבתא מלכה היתה מכינה כאלה-קוראים לזה אצלנו צ'אלפק- לביבות בוכריות.. המתכון שלנו דומוה לא סגור על זה שהוא טבעוני- לא יודע מה דינם של שמרים.. הבצק מכיל
חצי חבילת שמרים/שמרית
4 כוסות קמח
4 כפות שמן
כפית מלח
כפית סוכר
מים
גם סבתא שלי עושה כאלה, אבל היא עושה רק קיפול אחד כך שזה נראה בסוף כמו עניבת פאפיון, וזאת כנראה הסיבה שאצלנו במשפחה אוכלים בחג "עניבות"
את לא הראשונה שמספרת לי את זה! אני מתחילה לחשוב שרק אצלי לא השקיעו וסתם זרקו אותם לשמן…
מחכים שהשמן יתקרר, מוזגים לתוך בקבוק פלסטיק וכשהוא מלא זורקים לפח.
tאצלנו ברומניה קראו לזה מינצוני…. שקרים קטנים…. שקרים טעימים…..
אני יכולה להבין למה קוראים לזה שקרים קטנים, אוכלים 5 ולא מרגישים בכלל..
הי נופר.
מאז שעברת לבלוג החדש, יש בעיה לעשות לפוסטים של pin ב pintrest. את הישנים אפשר. בעיה עם עברית?
היי,
זה באמת מוזר, אני אבדוק את זה. תודה על הדיווח
תבדקי את הכתובות בבלוג הקודם. לדעתי זה העברית.
ואצלנו זה נקרא "אוזני המן הולנדיות" , מכינים את זה לכבוד פורים .
הדרך הטובה ביותר להפטר מהשמן בצורה ידידותית לסביבה היא לאסוף אותי במיכל כלשהו, ללכת למסעדה הקרובה/פלאפל הקרוב ולבקש לשפוך לחבית הירוקה שלהם. ככה השמן יגיע למפעל שימחזר אותו…
אסור לשפוך לכיור!
אני שופכת לכיור ישר לפתח הניקוז, ומיד אחר כך מים רותחים, ועוד קצת מים זורמים (שוטפת כמה כלים או משהו).
אפשרות נוספת היא לשפוך את השמן לשקית אטומה ולזרוק לפח..