ארוחה בחצי שעה: דלורית, זוקיני, בצלים ושום אפויים, שבבי סויה מטוגנים ומוקפצים יחד עם פסטה ושעועית אזוקי. נשמע מסובך? אז לא.

כשכל מה שנשאר במקרר זה שאריות וירקות בודדים, זה זמן מצוין לאלתורים: אחד הדברים הכיפיים במטבח זה ליצור ארוחה שלמה משום דבר. זה התחיל ממנת פסטה קטנה מבושלת ללא רוטב שמצאתי במקרר מלפני יומיים. בחיפוש אחרי מה להצמיד לה נתקלתי בשבבי סויה יבשים שפעם קניתי ולא אהבתי, אבל הפצירו בי לנסות שוב (אלו חתיכות הסויה היבשות בגודל ביס שקונים במשקל בחנויות טבע). אוקיי, אז ננסה. בגיזרת הירקות לא היה מבחר גדול אז לקחתי מה שהיה, חתכתי לקוביות גסות, ציפיתי בשמן זית, מלח פלפל, אבקת שום וקצת רוטב טריאקי – ולתנור. בסוף גם האזוקי המבושלת שמצאתי במקפיא קפצה למחבת ונהיה שמח. וככה נולדת ארוחה. זו אולי לא מנת שף, אבל ביום יום אף אחד לא רוצה להיות שף, הוא רק רוצה שיהיה טעים ומשביע, ואם אפשר שיהיה גם קצת בריא על הדרך.

מצרכים

• 1 דלורית בינונית/קטנה
• 1 זוקיני/קישוא
• או כל ירק אחר שרוצים או מוצאים
• 1 בצל קטן
• 3-4 שיני שום
• מנת פסטה (בערך רבע חבילה, או כמה שרוצים)
• חופן לא גדול של שבבי סויה
• חופן שעועית אזוקי מבושלת (אפשר להחליף בשעועית אחרת או עדשים)
• חופן כוסברה טרייה
• לתיבול: מלח ופלפל, פפריקה מתוקה, רוטב טריאקי, אבקת שום

הכנה

את הירקות חותכים לקוביות גסות, מתבלים בשמן זית, מלח פלפל, אבקת שום וקצת רוטב טריאקי, מערבבים היטב ומכניסים לתנור עד שהם רכים ומוכנים לאכילה.

את שבבי הסויה מרתיחים בסיר (או שמים בקערה עם מים רותחים ומכסים) ל-15-20 דקות. מסננים, שוטפים טוב טוב מתחת לזרם מים, וסוחטים מהנוזלים. מעבירים אותם לקרש חיתוך וקוצצים קצת שיהיו קטנים יותר ולא גושים גדולים. ככה הם מקבלים יותר רוטב ופחות מרגישים את טעם הלוואי שלהם.

מחממים קצת שמן במחבת ומוסיפים את שבבי הסויה הקצוצים. מתבלים בנדיבות! מלח, פלפל, פפריקה מתוקה, אבקת שום, רוטב טריאקי לאיזון, קצת כורכום, וממשיכים לטגן תוך ערבוב ומחיצה עד שהם מפסיקים להיות רטובים והופכים לצמיגיים. כדאי לטעום ולוודא שהתיבול טעים.

למחבת מוסיפים חופן של כוסברה טרייה קצוצה, את הפסטה המבושלת, את האזוקי המבושלת, ומקפיצים הכל ביחד לדקה שתיים עד שהטעמים  מתערבבים. אפשר להוסיף תיבול אם חסר.

את הירקות האפויים אפשר להוסיף למחבת ולערבב או שאפשר להניח בצלחת, ומומלץ לאכול הכל ביחד.

בתאבון!

דלורית אפויה, עדשים שחורות מבושלות, נענע קצוצה ורוטב ויניגרט. סלט קליל, חמוץ-מתוק וטעים טעים.

שימו לב שמדובר בעדשים שחורות ולא הירוקות שנפוצות בסופרים במדפי הקטניות. אלו עדשים יותר כהות, קטנות, קשות ועגולות. הן דורשות קצת יותר זמן בישול, משחירות את המים וגם לא מתפרקות אחרי הבישול כמו הירוקות. תמיד יש אותן בחנויות תבלינים או מקומות שמוכרים קטניות במשקל.

כמובן שמי שמתעצל או מעדיף יכול להשתמש גם בעדשים החומות/ירוקות הרגילות – אני לא אהיה קשוחה מדי – אבל בהחלט ממליצה על השחורות!

אני השתמשתי בערך בכוס של עדשים שכבר בושלו והוקפאו, ולכן לא יודעת להגיד את הכמות המדויקת לפי עדשים יבשות, אבל תמיד אפשר לבשל כמות גדולה יותר ממה שצריך ולהקפיא ואחר כך מאוד נוח להוציא מהקפאה וישר להוסיף לתבשיל או מרק או סלט.

מי שמעדיף יכול להחליף את הדלורית בבטטה – זה יצא מעולה.

מצרכים

• 1 דלורית בינונית
• 1 כוס עדשים שחורות מבושלות
• חופן קטן של עלי נענע
• שמן זית
• מלח, פלפל, סילאן

לרוטב:

• 1/3 כוס מיץ לימון טרי
• 1 כפית חרדל גדושה
• 1 שן שום בינונית כתושה
• כף וחצי – שתיים סילאן (תלוי כמה מתוק רוצים את הרוטב, וגם תלוי בסוג הסילאן)

הכנה

מקלפים את הדלורית וחותכים לקוביות קטנות של 1×1 ס"מ. שמים בתבנית עם קצת מלח ופלפל, כפית סילאן ושמן זית בנדיבות (זה חוסך לנו את השמן אח"כ ברוטב). מכניסים לתנור על 180 מעלות עד שהדלורית רכה ומוכנה לאכילה.

את העדשים מבשלים בהרבה מים עד שהן רכות ומוכנות, אבל לא נמעכות לגמרי. מסננים ומייבשים.

מכינים את הרוטב בנפרד וטועמים כדי לוודא שהטעמים מאוזנים. מחברים הכל בקערה, מוסיפים את הנענע הקצוצה, ובתאבון!

זה נראה כמו חומוס, יש לזה טעם של חומוס, זה עושה קולות של חומוס, אבל זה בעצם ממרח מעדשים כתומות, דלורית וטחינה. ואפילו טעים.

מוזר ככל שיישמע, אבל בסוף הסכמתי לנסות את המתכון הזה בעצתו של RSPA האמיץ. הייתי ספקנית. אבל היו המלצות, ואמרו שטעים, ומהיר להכנה… אז נכנעתי. ואיזה כיף!

זה לא שהוא חלילה בא להחליף את החומוס, כי החומוס כבודו במקומו ואותו אף אחד לא יערער. אבל זה בהחלט תוספת נחמדה ובריאה לגיוון, או סתם כי אין זמן/סבלנות לבשל חומוס.

אני רושמת כאן את המתכון לעצלנים שבינינו:

מצרכים

• 1/2 כוס עדשים כתומות, שטופות במים
• 1/2 דלורית חתוכה לקוביות קטנות (כ-150 גרם)
• 1/3 כוס טחינה גולמית משומשום מלא
• כוס ורבע מים
• 1/2 כפית מלח
• קצת אגוז מוסקט

הכנה

שמים את העדשים, דלורית, ואגוז מוסקט (קצת!) בסיר ומביאים לרתיחה. אחרי הרתיחה מכסים ומבשלים על אש קטנה כ-25 דקות.

כשהעדשים והדלורית התרככו לגמרי מסננים את שארית המים אם נשארו, וטוחנים עם בלנדר מוט. מוסיפים את המלח, מערבבים פנימה את הטחינה, וטוחנים שוב עד למרקם חלק ואחיד.

מיד עם סיום ההכנה התערובת עדיין רותחת ודלילה יחסית, ומרגישה יותר כמו שילוב בין חומוס למרק עדשים. אבל ברגע שהיא מתקררת היא מתייצבת בזכות הטחינה ומקבלת מרקם וטעם של חומוס.

בתאבון!

חצאי דלורית ממולאים בבורגול, זוקיני, עדשים ועשבי תיבול. ארוחה שלמה בסירה אחת.

מצרכים

• 1 דלורית
• 1 כוס בורגול (אפשר דק או גס, הפעם השתמשתי בגס)
• 1 קישוא ירוק/רגיל
• 1 בצל בינוני
• 1-2 שיני שום
• חופן עדשים שחורות מבושלות
• חופן פטרוזיליה קצוצה
• מלח פלפל
• שמן זית
• אבקת מרק או כמה כפות ציר ירקות (או לוותר לגמרי)

הכנה

את הבורגול משרים בקערה עם הרבה מים רותחים ומניחים בצד לבינתיים (רגישים לגלוטן יכולים לבשל קינואה בהרבה מים עד שהזנבות מופיעים, לסנן ולהמשיך משם).

ניגשים לדלורית: אנחנו רוצים לפרוס אותה לאורך, כך שיווצרו לנו שתי סירות. זו משימה לא פשוטה בכלל, כי הדלורית היא ירק קשה ותוקפני למדי, אז בבקשה! תהיו זהירים. רצוי לעבוד סכין טובה וגדולה (או סכין קטנה ומעאפנה כמו שלי – ולעבוד מאוד, מאוד לאט).

אחרי שצלחנו את המשימה המפרכת הזו, ממשיכים בניקוי הגרעינים והחלק האיכסי של הדלורית ע"י גירוד התוכן עם כפית. אחרי ניקוי הגרעינים כדאי לרוקן עוד קצת מתוכן הדלורית עם סכין כדי לפנות מקום למילוי. את התוכן לשמור בצד כי נוסיף אותו בהמשך לבורגול.

את הדלורית המרוקנת מורחים בקצת שמן זית ושמים בתנור על חום של 180 מעלות כדי שתתרכך. אפשר להשאיר אותה שם בזמן שמכינים את המילוי, רק לשים לב שהיא לא מתרככת יותר מדי. היא צריכה להיות מוכנה ב-80% בערך, כי אחרי שנמלא אותה היא תחזור שוב לתנור לעוד כ-20 דקות.

עכשיו ניגשים למילוי:

קוצצים את הבצל ומטגנים בקצת שמן זית עד שהוא מתחיל להזהיב. קוצצים או פורסים את השום ומוסיפים לבצל.

את מה שהוצאנו מהדלורית קוצצים לקוביות קטנות, ואת הקישוא מגררים. מוסיפים הכל למחבת עם הבצל ומטגנים ביחד כמה דקות.

אחרי כמה דקות מוסיפים את העדשים המבושלות והבורגול (אחרי שמסננים אותו מהמים כמובן) ומתבלים במלח, פלפל ואבקת מרק (או כמה כפות ציר ירקות מרוכז) ומטגנים עוד כשתי דקות. מכבים את האש ומוסיפים את הפטרוזיליה הקצוצה ומערבבים היטב.

טועמים את מה שיצא ומתקנים תיבול אם צריך. המילוי הזה כ"כ טעים בפני עצמו שאת העודפים אפשר לשמור במקרר ולאכול כמו שהוא, או שאפשר מראש להגדיל קצת את הכמויות ולמה שנשאר להוסיף תערובת של קמח ומים ולעשות ממנו קציצות.

מוציאים את הדלורית מהתנור, שבשלב זה אמורה כבר להתרכך כמעט לגמרי, וממלאים אותה בזהירות לכל האורך. דוחסים עם הכף את המילוי ומהדקים כמה שאפשר.

מחזירים לתנור לעוד כ-20 דקות או עד שהדלורית רכה לגמרי ומתחילה להשחים בקצוות, והמילוי מתחיל להשחים קצת למעלה.

בתיאבון!