סלט אביבי, צבעוני ומלא טעמים. מקלוני גזר, סלק, תפוזים, פקאנים ונענע בויניגרט.

רכיבים

לסלט

• 3 גזרים
• 3 סלקים
• 2 תפוזים
• חופן פקאנים (עדיף קלויים)

לרוטב

• מיץ מ-1 תפוז (¼ כוס מיץ)
• 2 כפות מיץ לימון טרי
• ¼ כוס שמן זית בטעם מעודן
• ½ כפית מלח
• 2 כפות סילאן
• 1 כף חומץ תפוחים
• חופן קטן של עלי נענע קצוצים, ועוד כמה שלמים לקישוט

הכנה

את הגזרים והסלקים מקלפים וחותכים למקלונים. אפשר במעבד מזון, אפשר עם קולפן שיודע לקלוף מקלות, אפשר עם מכונת זמן – מה שעובד לכם, עובד. העיקר שיהיו מקלונים דקים ולא חתיכות עבות. כמה שיותר דק, יותר טוב לנו. הפעם.

את התפוזים מפלטים (כן, יש מילה זאת, והיא גורמת לי להשמע חכמה!). אני אפילו אראה לכם איך לעשות את זה. הסיבה היא שאני רוצה "בשר" של תפוזים בלי כל הקליפות והסיבים הלבנים. את אלו אפשר לתת לחצי שלי, שממש אוהב לאכול אותם משום מה.

חשוב! להשתמש בתפוזים למיץ – אלו התפוזים הקטנים יותר עם הקליפה הדקה. המיץ שלהם הרבה הרבה יותר טעים (ולדעתי גם הבשר שלהם).

מערבבים את כל מרכיבי הסלט.

מכינים את בנפרד את הרוטב, מערבבים ממש חזק בצנצנת סגורה, ושופכים על הסלט.

ואגב תפוזים, אני כל כך אוהבת את האביב, שלא אכפת לי שהוא הגיע באמצע החורף. מאנץ' נהנה מההפקר יותר מכולם, כי הוא זוכה לטיולים ארוכים יחסית לעונה…

באיחור אופנתי, החורף סוף סוף כאן. והוא מפצה על האיחור בכמות הגשם והקור (והשלג!!). לחובבי קיץ שכמותי יש לפחות סיבה אחת לשמוח – החמין המנחם והריחני בבוקר של שבת חורפית וסוערת הוא תענוג אמיתי.

אני חייבת לפתוח בוידוי – שאת החמין המסורתי הכולל בשר ושאר מרעין בישין – לא כל כך אהבתי כל חיי. דווקא עם הטבעונות, גיליתי מחדש את המאכל המנחם הזה, ופתאום הוא נראה לי כמו הדבר הכי מענג בעולם. נאלצו להסכים איתי גם אוכלי הבשר שנברו בסיר כאילו מצאו אוצר.

אני אומרת מראש – אפשר להחליף את הקטניות באילו שרוצים, ולהוסיף דגנים שאוהבים. שני הדברים שעליהם לא הייתי מוותרת בשום מצב הם הגריסים, ולפחות סוג אחד של שעועית. בגזרת הירקות – החובה הם הבצל, תפוחי האדמה והשום. עם השאר אפשר לשחק לפי הטעם והחשק.

נמנעי הגלוטן יכולים להחליף את הגריסים באורז לסוגיו (או כוסמת, כי למרות שכוסמת זה פיכסוש, מסתבר שיש כמה אנשים מוזרים שאוהבים את זה).

ולפני שתשאלו מה זה החישוקים האלו בחלק העליון של התמונות — אני אספר לכם שבזמן שפשפשתי בארון בחיפוש אחרי קטניות ודברים מעניינים להוסיף לחמין, נתקלתי בחבילה פתוחה של קנלוני שנשארו בה 6-7 צינורות ללא ייעוד בחיים, וחשבתי לעצמי – היי, זה עשוי להיות די מגניב.

אז למי שמחליט להוסיף פסטה – זה יוצא מהמם ואצלי רבו על החתיכות המצ'וקמקות האלו כאילו היו זהב, א-ב-ל! חשוב שהפסטה תהיה רק בשכבה העליונה שצפה מעל השאר, אחרת היא תספוג יותר מדי נוזלים ותהפוך לעיסה מושית של בצק שבושל יתר על המידה. ושנית, עדיף להשתמש בסוג כמו קנלוני או דפי לזניה, שעשויים מחתיכות גדולות שאפשר להזיז/להוציא/להפוך במידת הצורך. וכמובן, לא להגזים, כי הפסטה שותה את הנוזלים של החמין. את צינורות הקנלוני הפכתי פעם אחת באמצע בישול החמין, כדי שיתייבשו קצת משני הצדדים ולא יהיה צד אחד שהוא מושי מדי.

רכיבים

• ½ כוס גריסי פנינה
• ½ כוס שעועית אדומה
• ½ כוס שעועית לבנה קטנה (או כל סוג אחר)
• ½ כוס עדשים חומות/ירוקות
• 5-6 תפוחי אדמה קלופים וחצויים
• 2-3 גזרים קלופים וחצויים
• 1 ראש שום שלם חצוי לרוחב (לקלף עד כמה שניתן בלי לפרק אותו)
• 2 בצלים גדולים
• 4-5 פטריות שמפיניון
• ¼ כוס שמן
• אופציונלי: צינורות קנלוני ריקים – כמה שנכנסים בשכבה העליונה.

את תערובת הקטניות יש להשרות 12-14 שעות מראש.

קטניות קשות כמו שעועית רצוי להרתיח, לשטוף ולסנן לפני הוספה לחמין.

תיבול

• 1 כף גדושה פפריקה מתוקה
• 1 כף מלח
• 1 כפית פלפל שחור
• 3 כפות סילאן*
• 2 עלי דפנה יבשים
• ½ כוס מים לערבוב התבלינים

*הסילאן נועד בעיקר לתת לחמין צבע, החמין לא יוצא מתוק אבל מי שרגיש לטעמים מתוקים ולא מעוניין לקחת צ'אנס, יכול להחליף את הסילאן בתיון (כן כן, כזה שעושים ממנו תה) שישרה במים לדקה לפני שיוסיף את התבלינים, ואז לזרוק אותו.

הכנה

קוצצים את הבצלים לקוביות גסות ומטגנים בסיר החמין עם כל כמות השמן עד שהם משחימים ומתרככים.

מעליהם מסדרים את הירקות, חצי ראש השום (אם יש לכם מקום לחצי השני – אפשר להוסיף גם אותו).

על הירקות מפזרים את תערובת הקטניות.

מוסיפים מים לכיסוי של כל הירקות והקטניות ועוד קצת.

בקערית קטנה בנפרד שמים חצי כוס מים עם התבלינים ומערבבים היטב. שופכים את הנוזל המתובל בפיזור לתוך הסיר ומכסים.

מביאים לרתיחה ראשונית ומעבירים לבישול של כשעה על אש קטנה.

מעבירים לתנור שחומם ל-110 מעלות לאפייה של מינימום 12 שעות (20 שעות אפילו יותר טוב).

בלילה לפני השינה רצוי להציץ בסיר ובעדינות להזיז אותו קצת כדי לוודא שעוד יש נוזלים שמגיעים עד למעלה. אם בהטיה קלה של הסיר לא רואים נוזלים שזזים מצד לצד, כדאי להוסיף קצת, שלא יצא חמין יבש.

בתום הבישול אמורים עדיין להשאר מעט נוזלים בחמין, הוא לא אמור להיות יבש לגמרי. הדרך הכי טובה לדעת שהוא מוכן ואין עודפי נוזלים היא לתקוע מזלג ולהוציא קצת מהחלק הרטוב – אם הנוזל סמיך, סימן שזה מוכן. אם זה עדיין מיימי, עדיף לתת לחמין קצת יותר זמן.

אחרי פעם או פעמיים שמכינים חמין, לומדים לתזמן אותו יותר במדויק.

שיהיה לכולנו חורף חמים ונעים! 

גם נוש מוכן לחורף!

תבשיל קינואה וירקות מתובל היטב שמתאים למבוהלי הקינואה שבטוחים שקינואה זה לציפורים בלבד.

וידוי קל: לא נגעתי בקינואה כ-8 שנים. אני אפילו לא יודעת להסביר למה. פעם די אהבתי אותה, אבל משהו קרה בינינו עם הזמן, ודרכינו נפרדו. פעם אחת אפילו ניסיתי לפתוח דלתי וארונותיי בפניה, אבל היא פשוט נחה לה בארון בשלווה עד שהפכה לקולוניית חרקים מפוארת.

בשבוע שעבר החלטתי שזה לא יכול להמשך, הברוגז הזה בינינו, והבאתי אריזה חדשה ונוצצת (במחיר מופקע, יש לומר). הבטחתי לה שהפעם זה יקרה. שאשקיע בה. זה לקח כמה ימים טובים, ובסוף זה קרה! תבשיל מתובל ועשיר עם גרגרי קינואה שנפתחו בגבורה והתפצפצו בפה וגרמו לי לתהות מה קרה בדרך שגרם לי להרתע ממנה כ"כ הרבה זמן.

למאותגרי הקינואה שבינינו, הנה כמה סיבות למה כן שווה ליישר איתה את ההדורין:

1. כי היא נותנת בראש כמקור מצוין לחלבון. הקינואה, היחידה בממלכת הצומח מלבד הסויה, מכילה את כל חומצות האמינו שהגוף לא מייצר לבד, מה שמקנה לה את התואר המכונה "חלבון מלא".

2. כי היא עשירה בויטמינים ומינרלים. חומצה פולית, סידן, מגנזיום, ברזל, נוגדי חמצון ועוד דברים טובים, ובכמות מרשימה ביחס להרבה מזונות אחרים מהצומח.

3. כי למרות שכולנו בריאים, חטובים ורזים – הקינואה טובה גם לסכרתיים בגלל ערך גליקמי נמוך.

4. כי יש בה ימבה סיבים תזונתיים. בשילוב עם מספיק נוזלים, ישלח אתכם לשירותים בדילוגים (על זה אתם לא חייבים לחזור לדווח, אבל שיהיה לבריאות).

5. כי מסתבר שזה אפילו טעים! ודרך מצוינת לגוון קצת.

Fun fact: למרות שמתייחסים אליה כדגן, הקינואה בעצם שייכת בכלל למשפחת הסלקיים. את מי זה מעניין? אני לא בטוחה, אבל זה נראה לי כמו דרך מצוינת להתחיל שיחה.

שכנעתי אתכם?

מצרכים

• 1 כוס קינואה
• 1 בצל
• 2 שיני שום קצוצות
• ½ כוס אפונה
• ½ כוס תירס (טרי ומבושל או קפוא זה המועדף עלי)
• ½ כוס גזר גמדי מופשר וקצוץ לקוביות
• 1 כוס ציר ירקות (ממש לא ממליצה אבל אפשר להמיר במים)
• חופן כוסברה קצוצה (או פטרוזיליה, או שמיר – מה שאוהבים)
• ½ כפית זרעי כוסברה טחונים
• 1 כפית גרגרי חרדל (אופציונלי)
• ½ כפית  אבקת קארי (או יותר, תלוי כמה חריף ומודגש אתם אוהבים)
• 1 כפית פפריקה מתוקה
• מלח ופלפל לפי הטעם
• מעט שמן לטיגון

* אפשר להשתמש באיזה ירקות שרוצים, מה שחשוב זה שהם יהיו מוכנים יחסית מהר (כלומר – לאדות או לבשל קצת מראש), ושיהיו קצוצים קטן, שיהיה כיף ונוח לאכול את התבשיל.

* מי שרוצה יכול בכיף להוסיף גם חופן עדשים מבושלות או קטנית אחרת שהוא אוהב. רק חשוב להוסיף אותה כשהיא כבר מוכנה, ולקראת סוף הבישול.

הכנה

כדי להמנע מכל זכר לטעמי לוואי שאופייניים לקינואה, העדפתי ללכת על הצד הבטוח, ונתתי לה טיפול עשרת אלפים: בתחילה שטפתי אותה במים בתוך מסננת, אחרי זה בישלתי אותה בהרבה מים רותחים למספר דקות (לא יותר מ-7 דקות) ואז סיננתי ושטפתי שוב. מי שפחות רגיש לטעמי לוואי יכול רק לשטוף אותה ולדלג על השלב של הבישול הראשוני (ומקסימום להוסיף קצת יותר נוזלים לבישול הסופי).

במחבת גדולה מחממים קצת שמן ומטגנים את הבצל עד שהוא מתחיל להזהיב. מוסיפים את השום הקצוץ לעוד דקה של טיגון, ואז את כל התבלינים היבשים. נותנים להם 2 דקות של טיגון בערבוב, לפתוח את כל הטעמים טוב טוב, ומוסיפים את הירקות. מערבבים היטב כדי שיתכסו בתיבול ובשמן, ומוסיפים את ציר הירקות. מכסים ומביאים לרתיחה.

מוסיפים את הקינואה, מערבבים היטב. מעל הכל מפזרים את הכוסברה, ומכסים לבישול על אש קטנה כחצי שעה, או עד שהקינואה מוכנה. יודעים שהיא מוכנה כשהגרגרים נפתחים ויוצא להם תלתל לבן קטן כזה. הגרגרים כבר רכים אבל עדיין יש להם פריכות עדינה.

אם חסרים נוזלים והקינואה עוד לא מוכנה – אפשר להוסיף קצת מים רותחים. אם יש עודף נוזלים והקינואה כבר מוכנה, מורידים את המכסה ונותנים לזה להתבשל על אש בינונית-קטנה עד שהכל מתאדה.

בתאבון!

תבשיל שעועית לבנה ברוטב עגבניות עם קוביות תפוחי אדמה וגזר.

אני מסרבת לחכות לגשם שיבוא ומסתפקת במשבי הרוח הקרירים שפורצים מהחלון מדי פעם כדי להתענג על התבשילים החורפיים העשירים שאני כל כך אוהבת.

אז הפעם נתקלתי בשעועית לבנה תינוקית, חצי מגודלה של השעועית הלבנה הרגילה, והיא היתה כל כך חמודה שלקחתי אותה איתי הביתה. ואז בישלתי אותה.

מצרכים

• 1 כוס שעועית לבנה יבשה (לא באמת משנה אם היא קטנה וחמודה או לא)
• 2 תפוחי אדמה בינוניים
• 1 גזר גדול
• 1 בצל גדול
• 3 שיני שום קצוצות
• 250 גרם עגבניות מרוסקות (אני השתמשתי בקופסה)
• 100-150 גרם רסק עגבניות
• 1 כף קורנפלור גדושה (אפשר גם קמח)
• חצי כפית גרגרי כוסברה טחונים
• חצי כפית תערובת תבלינים יבשה (אפשר כזו כמו של פיצה)
• כף פפריקה מתוקה
• לאוהבי החריף: קצת פתיתי צ'ילי יבש
• מלח ופלפל לפי הטעם
• מעט סוכר לאיזון חמיצות
• כמה כפות שמן לטיגון הבצל
• כ-2 כוסות מים

הכנה

את השעועית משרים יממה מראש. שוטפים ומבשלים לריכוך מלא. למי שיש סיר לחץ אני ממליצה להשתמש בו כי גיליתי שככה קטניות יוצאות הרבה יותר רכות ונימוחות (גם מבפנים ובמיוחד הקליפה). למי שאין סיר לחץ, אפשר להוסיף למי הבישול חצי כפית סודה לשתייה, זה עוזר קצת וגם מזרז תהליכים.

את הבצל קוצצים ומטגנים בסיר עם קצת שמן עד שהוא מתחיל להזהיב. מוסיפים את השום הקצוץ.

את תפוחי האדמה והגזר חותכים לקוביות לא גדולות מדי (כ-1×1 ס"מ, אחרת יקח להם המון זמן להתרכך) ומוסיפים לסיר.

מוסיפים את כל התבלינים חוץ מהעגבניות ומטגנים תוך ערבוב דקותיים.

מוסיפים גם את העגבניות המרוסקות + רסק ועוד כשתי כוסות מים. הרוטב צריך להיות דליל מאוד בשלב הזה.

מכסים את הסיר ומביאים לרתיחה. בנפרד מערבבים את הקורנפלור עם קצת מים, שופכים לסיר ומערבבים. מכסים וממשיכים לבשל על אש בינונית-קטנה כשעה, תוך ערבוב מדי פעם.

דואגים שיהיו מספיק נוזלים ברוטב כך שיהיה יחסית דליל, ולקראת סוף הבישול יסמיך ויתעבה. אם חסרים מים אפשר להוסיף ואם יש עודף מים אפשר להשאיר את המכסה חצי פתוח כדי שהמים יתאדו יותר מהר.

טועמים את הרוטב ומתקנים תיבול. אם יצא תפל, אפשר להוסיף עוד קצת מהכל. חשוב להקפיד על איזון בין הסוכר והמלח לעגבניות, כי זה כל הסוד של רוטב עגבניות. כל השאר זה בקטנה…

אחרי כשעה או כשהרוטב הסמיך והירקות התרככו, אפשר להוסיף את השעועית המבושלת, לתת לה להתבשל עם הרוטב עוד כרבע שעה, ומוכן. אין בעיה להמשיך לבשל עוד קצת אם תפוחי האדמה או הגזרים עוד לא התרככו מספיק. אם חסרים נוזלים אפשר להוסיף בכל שלב. אני יודעת שהתבשיל מוכן כשהירקות רכים, והרוטב הגיע למרקם המושלם שבו הוא סמיך וניגר אבל לא מיימי.

להגיש על מצע של אורז / קוסקוס / בורגול / פתיתים – ולהתענג.

עוגת גזר טבעונית עם קרם וניל, ובונוס מאולתר (הפתעה!).

עוגת גזר היא מסוג העוגות ה"מבאסות", כי זה נשמע בריא שכזה, ומה פתאום ירק בעוגה בכלל? מה אני בעונש? והיי, אני הראשונה להצמד לקינוחים המושחתים יותר. אבל בחיי שהעוגה הזאת מצדיקה את מקומה בבלוג. היא מושלמת לשבת בבוקר, עם הקפה/תה, ורק שמישהו יגרום לי להפסיק לעקם אותה כדי ליישר.

החלק היותר מגניב בסיפור הוא שמשאריות הקרם שמרחתי למעלה, יצא עוד קינוח מאולתר מעלף (הפתעה!). אני והבנזוג התווכחנו מה יותר טעים בסופו של דבר…

מצרכים

יבשים

• 2 כוסות קמח לבן (אפשר להמיר חצי בקמח מלא)
• 1 שקית אבקת אפייה (2 כפיות)
• קורט מלח
• כפית שטוחה של קינמון
• קורט אגוז מוסקט

רטובים

• 3 גזרים בינוניים מגוררים (ממליצה לגרר דק)
• 1/2 כוס סוכר חום
• 1/2 כוס רסק תפוחים ללא סוכר
• 1/2 כוס מים
• 1/3 כוס שמן
• אופציונלי: חופן פקאנים / אגוזי מלך קצוצים / צימוקים

לקרם וניל

• 1 קצפת צמחית של השף הלבן (250 מ"ל)
• 1 חבילת אינסטנט פודינג וניל
• 1/3 כוס חלב סויה / חלב צמחי אחר

לבונוס

• כלי קטן בקוטר של כ-10 ס"מ
• 4-5 עוגיות לוטוס (או פתי בר, או כל עוגיה אחרת שבנמצא)
• כף שמן קוקוס / מרגרינה

הכנה

מחממים תנור ל-180 מעלות.

בקערה מנפים את הקמח ומערבבים לתוכו את החומרים היבשים. מומלץ לנפות שוב אחרי הערבוב.

בקערה נפרדת מערבבים את החומרים הרטובים.

מאחדים בין התערובות ומערבבים לעיסה אחידה.

מעבירים לתבנית משומנת ואופים בין 25 ל-30 דקות או עד שהקיסם יוצא יבש (או לח מעט, אבל לא רטוב).

הקרם

שמים את כל מרכיבי הקרם בקערה ומקציפים עד לקרם יציב.

מתאפקים עד שהעוגה מתקררת ומצפים אותה בקרם, ומלמעלה מפזרים קינמון לקישוט (וגם לטעם!).

אוקיי, אז ציפיתי את העוגה. ונשאר לי מלא קרם. מה עושים?

אפשרות אחת זה לבצע חיסול ממוקד ולרדת על הקרם כמו שהוא, ואז להרגיש אשמים.

אפשרות אחרת זה לחתוך סלט פירות ולשים עליו שליכטה של הקרם, ואז להרגיש אשמים אבל עם ויטמין סי.

ואפשרות נוספת…. 

היא לקחת כלי קטן, לא יותר מ-10 ס"מ בקוטר, עגול או מלבני,

לפרק 4-5 עוגיות לוטוס בקערה קטנה לכדי פירורים / אבקה,

להמיס כף של שמן קוקוס או מרגרינה,

להוסיף כף או שתיים של הקרם,

לערבב היטב ולשטח לתחתית הכלי,

לשפוך פנימה את הקרם – ולשים במקפיא לחצי יום.

זה לא יגרום לכם להרגיש פחות אשמים, אבל זה יהיה כ"כ טעים, שלא יהיה לכם אכפת כבר.

בתאבון!

ארוחה שלמה: אורז אדום מלא עם שעועית אדומה וגזר, וסלט גמבה וסלרי.

מצרכים

לאורז

• 1 כוס אורז אדום מלא (או אורז מלא רגיל)
• ¾1 כוסות מים רותחים
• 2 גזרים בינוניים חתוכים לקוביות קטנות
• 1 בצל קצוץ
• 2 שיני שום כתושות
• ½ כוס שעועית אדומה מבושלת
• תבלינים: מלח, פלפל, תבלין בהרט, קצת כורכום

לסלט

• 3 מקלות סלרי חתוכים לקוביות קטנות
• 1 גמבה גדולה חתוכה לקוביות קטנות
• כמה גבעולי פטרוזיליה קצוצה
• מיץ מחצי לימון
• קצת שמן זית
• קצת מלח

הכנה

כמה מילים על אורז מלא

הקטע עם אורז מלא, על סוגיו, הוא שבתהליך העיבוד שלו לא נפטרים מהקליפה. למה זה טוב? כי בקליפה יש ערך תזונתי ובלעדיה האורז נשאר די דל מבחינה תזונתית. למה זה רע? התשובה הפוליטיקלי קורקטית היא שזה לא רע, זה פשוט "שונה". ובתכלס, הקליפה נשארת לעיסה ולפעמים מוסיפה טעם לוואי מעצבן.

כדי להפטר מטעמי הלוואי של הקליפה, מומלץ להשרות את האורז לכמה שעות לפני הבישול. אחרי ההשריה שוטפים אותו ומסננים ורק אז ממשיכים לבשל.

החוק השני של האורז המלא הוא בישול ממושך, לעומת האורז הלבן – את האורז המלא מבשלים פי 2 לפחות.

אני מודה שלי באופן אישי עדיין קשה עם אורז מלא סתם ככה, לעומת אורז לבן/בסמטי/עגול (כולם נטולי הקליפה) שאותם אני יכולה לאכול ככה בלי שום תוספות.

ובכל זאת, בשביל הבריאות וזה, לפעמים צריך להתעקש. אז הפתרון שלי הוא ליצור תבשיל עשיר שמאזן את המרקם הגס של האורז המלא, אם על ידי ירקות, קטניות או ערבוב של סוגי אורז.

ועכשיו, לחלק האמנותי:

את האורז האדום המלא משרים לשעתיים-שלוש, מסננים מהמים ושוטפים.

בסיר עם קצת שמן מטגנים את הבצל להזהבה, מוסיפים את השום הכתוש והגזר ומטגנים מספר דקות.

מוסיפים את האורז השטוף והשעועית המבושלת, מתבלים בכפית וחצי מלח (או לפי הטעם), קצת פלפל, קצת כורכום, אפשר קצת פטרוזיליה יבשה, וחצי כפית תבלין בהרט (למי שאין אפשר להחליף בקצת כמון + קינמון, או שאפשר לוותר לגמרי).

מוסיפים את המים הרותחים, מערבבים ומביאים שוב לרתיחה. אחרי שזה רותח מכסים ומעבירים לאש הכי קטנה לבישול של כ-40 דקות, עד שהאורז רך ומוכן. אל תשכחו שלאורז המלא יש קליפה, וכשהוא מוכן הוא "נפתח" ורך מבפנים, אבל הקליפה תמיד נשארת נגיסה. זה בסדר!

כדאי לבדוק באמצע ולוודא שהנוזלים לא נגמרו. אם צריך אפשר להוסיף נוזלים.

כשהאורז מוכן משאירים את המכסה סגור לעוד כ-20-30 דקות ורק אז מערבבים ומגישים.

להגשה מומלץ לקצוץ פטרוזיליה טריה ולערבב או לפזר מעל האורז.

הסלט

הסלט הזה של סלרי ופלפל אדום/כתום/צהוב הפך להיות הסלט החביב עלי לאחרונה. קודם כל בגלל שאני משתדלת להקפיד על צריכה של ויטמין סי עם ארוחת הצהריים, לספיגה מירבית של ברזל. אבל גם כי זה פשוט טעים!! הסלט הזה פריך ומתפצפץ בפה ומרענן.  החוק היחיד הוא שהירקות חייבים להיות טריים ועסיסיים, אחרת זה לא זה.

בתאבון!

מרק עדשים מהמם מ-4 רכיבים בלבד, וסופר מהיר להכנה.

מצרכים

• 1 כוס עדשים אדומות
• 2 גזרים חתוכים לקוביות קטנטנות
• 1 בצל קצוץ
• 3 שיני שום קצוצות
• תבלינים: מלח, פלפל, כמון

הכנה

מטגנים את הבצל הקצוץ בכמה כפות שמן זית עד שהוא מתחיל להזהיב. מוסיפים את השום הקצוץ לעוד כ-2 דקות טיגון.

מוסיפים את הגזרים הקצוצים לעוד 2-3 דקות.

שוטפים את העדשים במים ומוסיפים לסיר.

מתבלים בכפית מלח, פלפל לפי הטעם, וחצי כפית עד כפית כמון.

מוסיפים כ-3 כוסות מים ומכסים, מביאים לרתיחה, מעבירים לאש בינונית ומבשלים עד שהעדשים כבר התפרקו והגזר רך לגמרי. אם אין מספיק מים אפשר להוסיף.

מורידים מהאש וטוחנים עם בלנדר מוט למידת האחידות שאוהבים. אני אוהבת להשאיר קצת חתיכות פה ושם.

בתאבון!

תבשיל שעועית בובס ברוטב עגבניות ופלפלים, עם פתיתים.

מצרכים

• 1 כוס שעועית בובס יבשה
• 3 פלפלים אדומים/צהובים/כתומים או שילוב
• 1 גזר
• 1 בצל גדול
• 2 שיני שום פרוסות
• 1 חבילה קטנה של רסק עגבניות (100 גרם)
• חופן פטרוזיליה קצוצה
• 1 כוס ציר ירקות (אופציונלי)
• תיבול: מלח, פלפל, פפריקה מתוקה

הכנה

שעועית בובס היא סוג של שעועית לבנה אבל יותר גדולה, יש לה טעם קצת יותר מתקתק ולוקח לה יותר זמן להתבשל. כמובן שמי שמעדיף יכול להשתמש לאותו תבשיל בשעועית לבנה או אדומה או כל סוג אחר שמתחשק לו.

אני הכנתי פתיתים שילוו את התבשיל הזה, ותיבלתי אותם באבקת קארי ופפריקה מתוקה כדי לתת קונטרה קצת חריפה לתבשיל המתקתק. אבל זה לא הכרחי, ואפשר להכין במקום זה אורז, קינואה, חיטה או מה שבא לכם שישתלב עם התבשיל.

את השעועית יש להשרות יממה שלמה מראש וזמן הבישול שלה ממושך (כ-3 שעות). לכן מומלץ להכין כבר כמות גדולה יותר ולהקפיא במנות.

אחרי ההשריה, מבשלים את השעועית עד לריכוך מלא. היא אמורה להיות ממש כמו שעועית ברכות שלה. באמצע הבישול, כשהמים עכורים, כדאי להחליף אותם במים נקיים. למי שרוצה לזרז קצת את התהליך אפשר להוסיף טיפה אבקת סודה לשתיה למי הבישול.

בסיום הבישול מסננים את השעועית ושוטפים, ומפרידים אותה מהקליפות (זה אמור להיות ממש קל, רק כדאי לשים לב שהיא לא התבשלה יתר על המידה, כי אז יהיה קשה להפריד את הקליפה מבלי למעוך את השעועית).

במחבת רחבה מטגנים בצל לכמה דקות, מוסיפים לו את השום הפרוס לטיגון של עוד דקה. את הפלפלים חותכים לרצועות קטנות או קוביות בינוניות, מוסיפים לבצל ומכסים. נותנים להם להתאדות בטיגון על אש בינונית עם המכסה לכמה ורק מערבבים מדי פעם שלא יישרף.

את הגזר מגררים גס בפומפיה ומוסיפים למחבת. למי שמעדיף את התבשיל פחות מתקתק אני ממליצה להשמיט את הגזר כי הוא מוסיף מתיקות.

מתבלים במלח ופלפל, פפריקה מתוקה, רסק עגבניות ומוסיפים בערך כוס של ציר ירקות / מים. נותנים לזה לרתוח, מנמיכים לאש קטנה-בינונית ומכסים לבישול של 10 דקות.

את השעועית הנקייה מקליפות מוסיפים לתבשיל ביחד עם הפטרוזיליה הקצוצה ונותנים להכל להתבשל ביחד עם מכסה לפחות עוד 10 דקות, או עד שהשעועית רכה לגמרי ומוכנה לאכילה.

למי שאוהב חריף אפשר להוסיף גם קצת פלפל חריף, או פתיתי צ'ילי יבש.

לבישול הפתיתים: מחממים מעט שמן בסיר, מוסיפים את הפתיתים פנימה, מתבלים במלח, פלפל, אבקת קארי (לפי הטעם, שימו לב שלא יהיה חריף מדי), פפריקה מתוקה, ומוסיפים 1 כוס מים רותחים על כל 1 כוס פתיתים. מבשלים על האש הכי קטנה עם מכסה עד שהמים התאדו והפתיתים רכים ומוכנים.

בתאבון!

וריאציה עשירה יותר למרק קוסקוס הרגיל – תבשיל ירקות ברוטב סמיך על בסיס ציר ירקות.

תבשיל חורפי ומנחם עם רוטב סמיך ועשיר… מתאים גם עם אורז, בורגול, קינואה או כל בסיס פחמימתי שמתחשק. מומלץ בחום (תרתי משמע)!

מצרכים

• 4 גזרים
• מקלות סלרי מחבילה שלמה (אני מעדיפה את המקלות הדקים יותר)
• 1 כוס גרגרי חומוס מבושל
• 2 בצלים
• 2 שיני שום
• 1.5 עד 2 כוסות ציר ירקות
• כף וחצי קמח, לא חשוב איזה
• 1 עלה דפנה (אופציונלי)
• מלח, פלפל, אפשר להוסיף גם אבקת שום וקצת כורכום אם רוצים

לקוסקוס:

• 1 כוס קוסקוס אינסטנט (אני אוהבת את הבינוני של אסם)
• 1 כוס מים רותחים
• קצת מלח

הכנה

לפני זה, בואו נדבר רגע על המושג "ציר ירקות". אני יודעת שבשביל רובכם זה כאב ראש אחד גדול ואתם מעדיפים לשים מים + אבקת מרק, אבל תאמינו לי! זה שווה את זה. כל מה שצריך לעשות זה לשים הרבה מים בסיר של מרק, לזרוק פנימה גזרים, סלרי, בצל, קצת פטרוזיליה וכוסברה, ולהוסיף קצת מלח ופלפל. לתת לזה לרתוח, ואז לבשל על האש הכי קטנה ללא מכסה עד שזה מצטמצם לחצי מכמות הנוזלים המקורית. זה לוקח זמן, שעתיים בערך, אבל לא צריך לערבב או להשגיח, רק להיות בבית כדי לוודא שהמטבח לא עולה באש. בסיום הבישול מוציאים את הירקות מהציר.

הפתרון שלי לכאבראש הוא להכין ציר ירקות פעם בכמה זמן ולהקפיא בקופסאות קטנות. בתמונה הציר נראה שקוף אבל בפועל הוא צהבהב וצלול.

אוקיי, עכשיו כשכיסינו את העניין הזה, אפשר לגשת לתבשיל שלנו:

חותכים לקוביות בגודל 1×1 ס"מ את הבצל, הגזרים והסלרי. מתחילים בטיגון הבצל עד שהוא מתחיל להיחרך בקצוות, מוסיפים את שיני השום הפרוסות לטיגון של עוד דקה, ומוסיפים את הגזר והסלרי. נותנים להם טיגון של כחמש דקות עם מכסה וערבוב מפעם לפעם, עד שהם מתחילים להתרכך, ואז מוסיפים גם את החומוס המבושל.

אני השתמשתי בגרגרי חומוס מבושל קפואים, שזקוקים לעוד בישול כדי להיות רכים לגמרי, אבל אם אתם משתמשים בחומוס מקופסת שימורים כדאי להוסיף אותו רק לקראת סוף הבישול וכמובן לסנן ולשטוף אותו היטב לפני שמוסיפים.

אחרי טיגון של כחמש דקות מפזרים על הירקות כף עד 2 כפות של קמח ומערבבים עד שלא רואים יותר קמח. שופכים פנימה את ציר הירקות עד לכיסוי חלקי של הירקות, מתבלים במלח, פלפל ואפשר גם קצת כורכום ואבקת שום, מוסיפים עלה דפנה אחד, מערבבים ומכסים לבישול של כחצי שעה תוך ערבוב מדי פעם, על אש בינונית-נמוכה, או עד שכל הירקות רכים ומוכנים לאכילה.

במשך הבישול תראו שהרוטב קצת הצטמצם והסמיך, וגם אמור להיות לו טעם מהמם.

הכנת הקוסקוס

למי שמשקיע בהכנת קוסקוס לבד אני אגיד שאפו ואוריד את הכובע, אבל לעצלנים שבינינו (כולל אותי) אני אמליץ על קוסקוס אינסטנט בינוני של אסם. אני הלכתי פחות או יותר לפי הוראות ההכנה בגב השקית. שמתי כוס של קוסקוס בקערה, הוספתי כוס מים רותחים + 2-3 כפות מהרוטב של התבשיל, 2 כפות שמן וקצת מלח. ערבבתי וכיסיתי את הקערה היטב ל-5-10 דקות. סה טו. כשפותחים את המכסה צריך לערבב קצת את הקוסקוס כדי לפתוח אותו, וזהו.

בתאבון!

לממהרים

מטגנים בצל קצוץ גס במחבת עד לשקיפות, מוסיפים את השום פרוס, מוסיפים קוביות 1×1 ס"מ של גזר וסלרי ומטגנים 5 דקות. אחרי 5 דקות מוסיפים את החומוס המבושל, ואז גם כף-שתיים של קמח, מערבבים ומוסיפים את הציר ירקות, מלח פלפל, עלה דפנה ואבקת שום. מבשלים עם מכסה כחצי שעה או עד שהירקות רכים ומוכנים לאכילה.

את הקוסקוס המהיר מבשלים בנפרד לפי הוראות היצרן.

"שותפות למטבח" הוא פרויקט חדש שנרקם בין כמה בלוגריות טבעוניות, בו נבחר כל פעם בחומר גלם אחר, ניצור ממנו מתכונים שונים ולבסוף נעלה פוסט שמרכז את כל המתכונים ביחד.

הכוכבות להפעם הן:

שרה הורניק – משחקת באוכל

נטלי הולדינג – theVlog

סיון מאירי - סיו-פוד

הכרובית נבחרה לככב כחומר הגלם לפוסט הראשון.

כל אחת מאיתנו לקחה את הכרובית לאן שהתחשק לה. אני לקחתי את הכרובית איתי לסופ"ש גשום וסוער במיוחד, והתוצאה היתה מרק כרובית וגזר עם סלרי – אחד המרקים הפשוטים והטעימים – ומוכן ב-40 דקות!

מרק כרובית וגזר

מצרכים

• 1 כרובית שלמה בינונית-גדולה
• 4 גזרים
• 4 מקלות סלרי (עדיף את המקלות הדקים יותר, לא הרחבים)
• 1 בצל גדול
• 1 שן שום
• צרור ירק טרי המורכב מפטרוזיליה, כוסברה, עלי סלרי (אפשר גם שמיר)
• מלח ופלפל
• להגשה: אטריות / שקדי מרק

הכנה

מפרקים את הכרובית לפרחים ושמים אותם לעמוד בקערה עם מים וטיפה חומץ (החומץ כדי לעזור לזחלים למצוא את הדרך החוצה, כי בכל זאת, אנחנו טבעונים כאן). נותנים לכרובית לעמוד עם המים 20-30 דקות, מסננים ושוטפים היטב. את הפרחים מפרקים או חותכים לחתיכות קטנות בגודל של ביס או פחות.

את הבצל קוצצים לרצועות גסות ומטגנים בסיר עם מעט שמן עד שהוא מתחיל להיות שקוף. מוסיפים שן שום פרוסה לעוד דקה של טיגון.

בזמן שהבצל בסיר קולפים את הגזרים ומגררים אותם בחלק הגס של הפומפיה, ואת מקלות הסלרי שוטפים היטב וחותכים לקוביות קטנות.

מוסיפים את כל הירקות לסיר ונותנים להם ערבוב וטיגון של דקה-שתיים, שיוציאו קצת טעמים. מוסיפים מים עד כיסוי של הירקות פלוס קצת, כף מלח, קצת פלפל שחור ומכסים עד שהמרק רותח.

בינתיים שוטפים ומנקים חופן פטרוזיליה, כוסברה ועלי סלרי. מאגדים אותם ביחד לצרור באמצעות גומייה, ומוסיפים את הצרור למרק כשהוא רותח. אחרי הרתיחה מעבירים את המרק לאש קטנה ומבשלים במכסה סגור עוד כחצי שעה או עד שהכרובית רכה ומוכנה לאכילה, והמרק כבר קיבל את הטעמים העשירים מהירק ואת המתיקות של הגזר. בישול יתר יגרום לכרובית להתפרק אז כדאי לשים לב. בסוף הבישול אפשר להוציא את צרור הירק.

להגשה מומלץ לבשל אטריות דקות או להתפנק עם שקדי מרק.

בונוס: סלט כרובית בשום ולימון

לא תכננתי להכניס את הסלט הזה לפוסט, אבל לא יכולתי לוותר על הסלט הכי פשוט והכי טעים בעולם בפוסט שמוקדם כולו לכרובית!

מצרכים

• כמה כרובית שרוצים
• הרבה שום כתוש
• הרבה מיץ לימון טרי
• מלח
• מעט שמן זית

הכנה

שוטפים את הכרובית היטב, מפרקים לפרחים בגודל ביס או קצת יותר, מערבבים עם קצת מלח ושמן זית ומכניסים לתנור על 180 מעלות עד שהכרובית מתרככת ונצרבת בקצוות אבל לא הופכת לסמרטוטית. מוציאים, מוסיפים מיץ לימון (כדאי להתחיל עם מיץ מחצי לימון ולראות אם צריך עוד) ושום כתוש, מערבבים ונותנים לזה לעמוד כמה שעות במקרר. מי שאוהב יכול להוסיף גם קצת פטרוזיליה קצוצה. מומלץ להגיש עם טחינה טריה ליד. אחד הסלטים האהובים עלי!

מתכוני כרובית נוספים:

לביבות כרובית ובטטה עם גבינת פטה-שקדים

קיש כרובית צבעוני

מתוך: theVlog

לביבות כרובית, בטטה וקוקוס

מתוך: משחקת באוכל

כרובית שלמה אפויה בחמאת בוטנים ופירורי לחם

מתוך: סיו-פוד