לכבוד פסח, שותפות למטבח משנסות מותניים חטובות ומחפשות דרכים מעניינות לעשות לעצמנו עצירות: מצות! 

תזכורת קצרה לתלאות שכבר עברנו:

מתכוני כרובית, חגיגת התותים, חגיגת ט"ו בשבט טבעונית ופטריות.

הפעם יהיו איתנו בנבחרת: Vegansky, סיו-פוד, theVlog, משחקת באוכל.

בנוסף למתכונים החגיגיים שנציג היום, הכנו גם מקבץ של מתכונים קיימים שמתאימים לפסח והעלינו אותם בדף הפייסבוק שלנו – בואו להציץ.

אוקיי, אז בפסח אין מקום לבילבול, חומר הגלם חייב להיות מצות. או קמח מצות. טוב. מצות. קמח מצות. מצות רטובות. קמח מצה דק. מצות… פאי לימון!

למה? ככה. בואו פשוט נזרום עם זה.

פאי לימון טבעוני כשר לפסח

מצרכים

לקלתית

• 1 כוס שקדים טחונים
• 3/4 כוס קמח מצה דק/לעוגה
• 3 כפות סוכר
• קורט מלח
• 40 גרם שמן קוקוס (1/4 כוס פחות כף) (אפשר להמיר במרגרינה)
• 1/4 כוס מים
• 1/4 כוס שמן
• גרידת לימון מחצי לימון
• * לקלתית רגילה שלא לפסח ממירים את קמח המצה והשקדים הטחונים בקמח רגיל

לקרם לימון

• 1 קצפת צמחית 250 מ"ל (אני מעדיפה את השף הלבן במתיקות מעודנת)
• 1 כוס חלב סויה ללא תוספת סוכר (אפשר להחליף בחלב שקדים/אורז)
• 1/2 כוס מיץ לימון טרי
• 1/2 כוס + כף סוכר
• 1 קרטיב לימון *
• 1/2 כפית אבקת אגר אגר
• 2 כפות קורנפלור
• גרידת לימון מחצי לימון
• * הקרטיב הוא בעיקר בשביל הצבע, מי שנרתע יכול להשמיט אותו ולהוסיף במקומו עוד כפית סוכר

לקרם וניל

• 1 קצפת צמחית 250 מ"ל
• 1 אינסטנט פודינג וניל
• 1/4 כוס חלב סויה (אפשר להחליף בחלב שקדים/אורז)

הכנה

הקלתית

מערבבים בקערה את החומרים היבשים. מוסיפים את הרטובים. את שמן הקוקוס עדיף לרכך קצת בטמפרטורת החדר / במיקרו עד שהוא רך מספיק ללישה, ואם הוא מהסוג שקשה כמו אבן אז אפשר לקצוץ אותו עם סכין לשבבים קטנים ולהוסיף לקערה. את הכל לערבב רק עד שנהיים גושים גדולים ולחים, לגבש לכדי כדור, לעטוף בניילון נצמד ולשים לחצי שעה במקרר.

אחרי חצי שעה מחממים תנור ל-180 מעלות. מוציאים אותו ועם הידיים משטחים על גבי התבנית ומרפדים אותה היטב בהידוק עם האצבעות.

אופים את הבצק עד שהוא מוכן לגמרי, זה לוקח בין 20 ל-30 דקות, תלוי בעובי של הבצק ובתנור. יודעים שהוא מוכן כשהוא מקבל צבע כהה, יבש לגמרי, ולא רך מדי במגע עם האצבעות.

מוציאים אותו להתקרר קצת ועוברים להכנת הקרם.

קרם הלימון 

סוחטים את מיץ הלימון (חצי כוס) ומערבבים עם הקרטיב המרוסק בקערה בינונית-גדולה. מניחים בצד.

בסיר קטן שמים את הקצפת הצמחית, חלב הסויה, הסוכר וגרידת הלימון. נותנים לזה להתחיל להתחמם ובצד מערבבים את הקורנפלור עם האגר אגר ו-3 כפות חלב סויה עד שמתקבל נוזל אחיד.

לסיר שהתחיל להתחמם מתחילים לשפוך את תערובת הקורנפלור לאט לאט תוך ערבוב בלתי פוסק, שלא יווצרו לנו גושים (עדיף עם מטרפה ידנית). גם אחרי שסיימנו להוסיף את הקורנפלור ממשיכים לערבב בלי הפסקה.

לנוזל אסור לרתוח!

הוא צריך להתחמם עד למצב של כמעט-רתיחה, אבל הערבוב המתמיד אמור למנוע ממנו לרתוח. אם צריך, אפשר להקטין את האש.

מבשלים את הנוזל תוך ערבוב במשך כמה דקות עד שהוא מתעבה ומתחיל להסמיך. מרגע שהוא התחיל להסמיך מבשלים תך ערבוב עוד כדקה ומורידים מהאש. לא מפסיקים לערבב כדקה-שתיים נוספות.

לוקחים את הקערה עם מיץ הלימון ומעבירים אליה את הנוזל לאט ובהדרגה, תוך ערבוב של מיץ הלימון.

כשהכל מעורבב היטב, אנחנו אמורים להשאר עם נוזל צהבהב ואחיד שעדיין נראה מאוד נוזלי. זה בסדר!

שופכים את הצהבהב הנוזלי הזה לתוך הקלתית ומניחים בצד לקירור. כשזה קר או פושר אפשר להעביר למקרר.

האגר אגר צריך 3 שעות להתייצבות, אבל כבר אחרי שעה אפשר להוסיף את קרם הוניל.

קרם הוניל 

שמים בקערה את כל החומרים ומקציפים במיקסר עד לקבלת קרם יציב מאוד.

את הקרם אפשר להוסיף איך שרוצים, זה הזמן לתת דרור ליצירתיות שלכם ולהשתולל עם הקרם.

למי שאין שקיות זילוף, אפשר להכניס את הקרם לשקית ניילון קטנה (כמו של כריכים), לגזור לה את הקצה, ולהזליף בפראות כאילו אין מחר.

אה, והעיגול החמוד הזה באמצע זו פרוסת לימון שהורתחה במי סוכר ויובשה בתנור עד שהתקרמלה. כן, זה יפה. לא, זה לא טעים. אפשר לוותר. למי שמתעקש, הדרך להפטר מהמרירות היא להרתיח את הקליפות כמה פעמים ורק אז לבשל במי סוכר, ואז לאפות כשעה בחום נמוך עד שמתקבלות סוכריות מתוקות-מרירות. לי לא היתה סבלנות, אז השתמשתי בזה רק לקישוט.

הפאי זקוק לכ-3 שעות התייצבות במקרר ואז הוא מוכן להגשה.

חג שמח וטעים!

ואל תשכחו להציץ גם במה שהשותפות למטבח הכינו…

קיש תרד, טפינה ובצל וגם קציצות תרד מדהימות

מתוך: theVlog

עוגיות בוטנים טבעוניות לפסח

מתוך: משחקת באוכל

2 גרסאות לעוגת מצות טבעונית

מתוך: סיו-פוד

קרוקטים מג'דרה כשרים לפסח

מתוך: Vegansky

ועוד עם קמח מצה:

קניידלך טבעוני

פאי הפקאן הטבעוני הכי טעים ביקום.

במתכון המדהים הזה נתקלתי לגמרי במקרה, ונדלקתי. פאי פקאן זה אחד הדבר האהובים עלי, ועד היום לא נתקלתי במתכון טבעוני שגם עושה חשק. אבל מסתבר שהוא קיים. והוא מדהים. ולגמרי שווה למכור את הכליה השמאלית שלי כדי לממן את הפקאנים. טוב, לא באמת. גם במחיר מופקע של 24 ש"ח ל-200 גרם הדרושים למתכון זה עדיין מחיר סביר לשלם בשביל פאי פלילי שכזה. אם זה מנחם – שאר הרכיבים לא יקרים.

המרכיב היחיד שעלול להיות קצת מאתגר, והוא גם המרכיב הסודי במתכון, הוא הטופו הרך. שהוא כמו טופו רגיל, רק ש.. הוא רך. ניתן להשיג אותו בחלק מחנויות הטבע. ההבדל בינו לבין הטופו הרגיל הוא במרקם, שיותר נוח לשימוש בפשטידות, מאפים, ממרחים וכל דבר שבו טוחנים את הטופו עד שהוא שוכח שהוא טופו. יש מצב שזה יעבוד גם עם טופו רגיל, עוד לא יצא לי לנסות. אם מישהו מעיז להמר על 200 גרם פקאן ולנסות – אשמח לקבל רשמים וחוויות.

המתכון מוצלח מספיק כדי להצדיק תרגום מלא, אז קדימה.

מצרכים

לקלתית

• 1 3/4 כוסות קמח (250 גרם)
• 1/2 שקית אבקת אפייה (כפית)
• 3 כפות סוכר
• 50 גרם מרגרינה קרה חתוכה לקוביות (ניתן להחליף בשמן קוקוס)
• 1/4 כוס מים (60 גרם)
• 1/4 כוס שמן (50 גרם)
• קורט מלח

למלית

• 1/2 כוס סוכר רגיל
• 1/2 כוס סוכר חום
• 1/2 כוס סירופ מייפל (במקרה הזה השתמשתי ברבע כוס מייפל אמיתי איכותי ורבע כוס בסוג ש"בטעם" מייפל – הזול. אפשר להשתמש רק בו אם רוצים)
• 1/4 כוס מחמאה / שמן קוקוס
• 170 גרם טופו רך
• 1/4 כוס חלב סויה לא ממותק (אפשר להחליף בחלב צמחי אחר)
• 2 כפות קורנפלור
• 1/2 כפית מלח
• 1 כפית תמצית וניל
• 2 כוסות של חצאי פקאנים טבעיים – לא קלויים או מסוכרים (יוצא בערך 200 גרם)

הכנה

מתחילים בבצק הפריך 

מערבבים בקערה קמח מנופה/מסונן, אבקת אפייה, סוכר וקורט מלח. מוסיפים את המרגרינה, קרה קרה וחתוכה לקוביות, ומועכים אותה עם האצבעות לתוך התערובת עד לקבלת תערובת פירורים. חשוב להתעסק עם זה כמה שפחות! כדי שהמרגרינה לא תימס לנו תוך כדי.

כשמתקבלת תערובת פירורית מוסיפים את השמן והמים (עדיף מים קרים) ומעבדים רק עד שמתקבל גוש בצק שאפשר לעשות ממנו כדור. שוב – כמה שפחות.

יוצרים מהבצק כדור, עוטפים בניילון נצמד ושמים במקרר לחצי שעה – שעה.

המלית

מפוררים את הטופו הרך ומערבבים עם החלב, הקורנפלור והמלח. טוחנים במעבד מזון או בלנדר מוט עד שהעיסה חלקה ואחידה. מניחים בצד לבינתיים.

במחבת רחבה שמים את הסוכר וסירופ המייפל ביחד על אש בינונית תוך ערבוב מדי פעם. כשכל העסק יתחיל לבעבע צריך לערבב יותר בתכיפות כדי שהסוכר לא יישרף ולהמשיך לבשל אותו ככה כ-10 דקות. הבועות אמורות להיות עדינות, לא לרקוד סמבה במחבת – אם זה קורה לכם תנמיכו את האש קצת.

אחרי 10 דקות של בישול תוך ערבוב מוסיפים את המרגרינה, מערבבים עד שהיא נמסה ומתערבבת בקרמל, ומכבים את האש.

מעבירים את הקרמל לקערה חסינת חום (לא פלסטיק או זכוכית עדינה, כי הקרמל רותח הרבה יותר ממים) ומניחים אותו בצד לרגע ומחממים את התנור ל-175 מעלות.

עכשיו כדאי לעבוד יחסית מהר, כי אנחנו לא רוצים שהקרמל יתקשה לנו בקערה. כל מה שנשאר זה להוציא את הבצק מהמקרר, לרדד אותו דק דק (כ-3 מ"מ), ולהדק היטב לתבנית. למי שאוהב לקחת את הזמן שלו, עדיף להדק את הבצק לתבנית מראש ולשמור אותה במקרר עד לשלב הזה. אין צורך באפייה מוקדמת של הבצק.

חיבור הפאי:

מערבבים את עיסת הטופו לתוך הקרמל תוך ערבוב אינטנסיבי וטורפים עד שמתקבל רוטב אחיד. לרוטב הזה מוסיפים את תמצית הוניל, מוסיפים את הפקאנים, מערבבים שוב ושופכים לתוך התבנית עם הבצק.

אופים 40 דקות ב-175 מעלות.

בסיום האפיה המלית אמורה להיות יציבה, אבל רכה מבפנים. אני יודעת שזה מפתה, אבל עדיף לא לגעת בפאי לכמה שעות טובות, כי המלית צריכה להתקרר ולהתייצב. אחרי לילה במקרר היא מתייצבת עוד יותר ונהיית אפילו יותר טעימה.

מומלץ להגיש בטמפרטורת החדר או אחרי חימום קל עם גלידת וניל ליד.

בתאבון!

טוחנים את הטופו, חלב סויה, מלח וקורנפלור

ממיסים את הסוכר והמייפל על אש בינונית

מבשלים כ-10 דקות על אש בינונית, ומוסיפים את המרגרינה

מערבבים את עיסת הטופו עם הקרמל וטורפים לקבלת נוזל אחיד

מוסיפים את תמצית הוניל והפקאנים

שופכים לתבנית עם הבצק ואופים 40 דקות ב-175 מעלות

אומייגאד. אפשר כבר לטעום? -"לא!!!"

טוב, לא מתאפקת יותר!

אחרי מספר בקשות וחולשה אישית שלי לפלפלים, החלטתי לנסות למצוא תשובה טבעונית לקיש הזה, שבדר"כ עשוי בעיקר מגבינות וביצים וקצת פלפלים לקישוט. שאלתי את דוד גוגל מה דעתו, והוא צחק עלי. גם אם קיים אי שם מתכון שכזה, כנראה שאין לי סיכוי למצוא אותו בין ערימות המתכונים עמוסי הגבינות וביצים.

אז מה, דוד גוגל, נוותר?

- נראה לך?! למטבח ומיד!

מצרכים

לתבנית עגולה בקוטר 26 ס"מ (או כל תבנית אחרת שמעדיפים – עקרונית עדיף קיש רחב ונמוך מאשר קטן וגבוה)

לקלתית (שוב תודה לגלעד איילון)

• ½3 כוסות קמח (500 גרם)
• ½ שקית אבקת אפייה (5 גרם=כפית)
• 2 כפיות מלח (12 גרם)
• 100 גרם מרגרינה קרה חתוכה לקוביות (ניתן להחליף ב-50 גרם שמן קוקוס)
• ½ כוס מים (120 גרם)
• ½ כוס שמן (100 גרם)

למלית

• כ-6 פלפלים קטנים באיזה צבעים שרוצים
• 1 בצל גדול
• כמה גבעולים של בצל ירוק
• 1 שמנת צמחית לבישול של אלפרו (250 מ"ל)
• 1/2 כוס חלב סויה
• 5-6 כפות קמח תופח
• 1/2 כוס פירורי לחם
• 4-5 כפות גבינת סויה ("טופוטי" – שמנת)
• 1/2 כפית שמרי בירה (או יותר, למי שאוהב)
• 4 כפות שמן זית
• תבלינים: מלח פלפל, אבקת שום, אגוז מוסקט

הכנה

אוקיי, אז הפעם השקעתי בקלתית, כי יש גבול גם לעצלנות. אבל לדבקים במטרה אני מרשה להשתמש בבצק פריך קנוי. רק בחיאת, תאפו אותו עשר דקות על חום גבוה לפני הוספת המלית והאפייה הסופית!

הקיש הזה דורש קצת יותר עבודה מבדר"כ, אבל לדעתי הוא שווה את זה. ועם אותו מתכון אפשר להכין קישים שונים – במקום הפלפלים – למשל פטריות, כרובית, ברוקולי או שילובים של ירקות (במיוחד כאלה שאוהבים רטבים עשירים).

תמונות בסוף ההסברים!

מתחילים בבצק: 

מערבבים בקערה קמח מנופה/מסונן, אבקת אפייה ומלח. מוסיפים את המרגרינה, קרה קרה וחתוכה לקוביות, ומועכים אותה עם האצבעות לתוך התערובת עד לקבלת תערובת פירורים. חשוב להתעסק עם זה כמה שפחות! כדי שהמרגרינה לא תימס לנו תוך כדי.

כשמתקבלת תערובת פירורית מוסיפים את השמן והמים ומעבדים עד שמתקבל בצק – שוב, כמה שפחות!

יוצרים מהבצק כדור, עוטפים בניילון נצמד ושמים במקרר לחצי שעה – שעה.

הכנת המלית

את הפלפלים קולים בתנור על חום גבוה מכל הצדדים עד שהם מתרככים (לא לשרוף אותם). זה לוקח די הרבה זמן, לא לדאוג. בסיום הקלייה אפשר להשאיר אותם להזיע בתנור לאיזה 20 דקות כדי שיהיה יותר קל לקלף אותם. לחסרי סבלנות (כמוני) כדאי לקלף אותם מתחת למים זורמים מיד, כשהם עדיין רותחים, אחרת יהיה קשה עד בלתי אפשרי להוציא מהם את הקליפה אחרי שהתקררו.

את הפלפלים הקלופים שוטפים ומנקים היטב ופורסים לרצועות דקות או קוביות. מומלץ לשמור כמה רצועות יפות לקישוט מלמעלה.

את הבצל קוצצים ומטגנים במעט שמן עד שהוא מתרכך לגמרי ומתחיל להשחים, ומניחים בצד לבינתיים.

חלק ממה שנותן לקיש את המרקם והטעם העשיר וה"גבינתי" שלו הוא החלק הבא:

מחממים במחבת או סיר קטן 4 כפות שמן זית, מוסיפים את הקמח. תיווצר לנו רביכה בצקית בגושים – זה בסדר. לרביכה הזו מוסיפים את השמנת הצמחית בהדרגה תוך ערבוב ומעיכה כדי להמנע מגושים. מוסיפים גם את חלב הסויה, ועוד כמה כפות מים לדילול. גם אם נשארו גושים זה בסדר, הם יתפרקו בהמשך הבישול.

ממשיכים לבשל על אש קטנה תוך ערבוב ומוסיפים תבלינים: 1/2 כפית שמרי בירה, כפית מלח, קצת פלפל שחור, קצת אבקת שום, טיפ-טיפה אגוז מוסקט. ממשיכים לבשל את הרוטב כעשר דקות עד שמתקבל רוטב אחיד וסמיך יחסית. אם הוא מרגיש סמיך מדי אפשר להוסיף עוד מים/חלב סויה.

בשלב זה כדאי לטעום ולתקן תיבול. זה אמור להיות די מלוח ועם טעמים מודגשים, כי זה בעצם התיבול של כל הקיש.

מחברים את המלית

שמים בקערה את הפלפלים הקלויים החתוכים, הבצל המטוגן, הרוטב שבישלנו. לי יצא קצת יותר מדי רוטב, אז לא שפכתי את כולו, אלא בערך 3/4 ממנו, אבל זה תלוי בכמות הפלפלים שיוצאת לנו וגם בכמות הרוטב בהתאם לנוזלים שהוספנו. לתוך זה מוסיפים את פירורי הלחם, גבינת הסויה והבצל הירוק (קצוץ דק). עכשיו צריך לבדוק את העיסה ולראות מה יצא לנו: אם דליל מדי, להוסיף פירורי לחם. אם יבש מדי, להוסיף קצת מים או שמן זית. גם קמח אפשר להוסיף בשלב הזה אם העיסה לא מרגישה מספיק "עבה" ונוזלית מדי. כדאי לטעום את העיסה ולוודא שהיא טעימה. אפשר לתקן תיבול אם צריך.

אופים

מוציאים את הבצק מהמקרר ומרדדים אותו לעובי של כחצי ס"מ, בגודל של התבנית שלנו + סנטימטר או שניים אקסטרה מכל צד כדי שיהיה לנו בצק גם לצדדים של התבנית. במקרה שלי, בגלל שאני מאותגרת מטבחית, נאלצתי לאפות בכמה וכמה כלים שונים כי תבנית שלמה לא נכנסת בטוסטר אובן שלי. ובשלב מסוים נגמרו לי הכלים, אז השתמשתי בתבנית שקעים כדי ליצור מיני-קישים שכיסיתי בכיפת-בצק. האמת היא שזה יצא מאוד חגיגי.

מלבישים את הבצק על התבנית ומהדקים עם האצבעות. מחוררים עם מזלג (כדי שלא יתפח בתנור) ואופים בחום בינוני-גבוה כעשר דקות או עד שהבצק מתחיל (רק מתחיל!) לתפוס צבע, וכשנוגעים בו הוא יבש.

מוציאים את התבנית, שופכים פנימה את המלית, מקשטים מלמעלה איך שרוצים ומחזירים לתנור לאפייה של בין 30 ל-40 דקות בחום של 180 מעלות.

בתיאבון!

פאי שוקולד טבעוני ללא אפייה, ללא תוספת סוכר וללא תוספת שמן. וכן, זה מ-מ-ש טעים!

אה, ולוקח 10 דקות להכין אותו.

במתכון המדהים הזה נתקלתי בבלוג הזה. לא שיניתי אותו, אני רק מתרגמת בשביל העצלנים שבינינו שמתעצלים לקרוא ולתרגם מידות.

הפאי הזה הרבה יותר מדי טעים ביחס לזמן ההכנה שלו. המרכיב הסודי והעיקרי הוא – לא להיבהל – טופו! הטופו כידוע נטול טעם ומקבל על עצמו כל טעם שנזרוק עליו. במקרה הזה נזרוק עליו כמויות היסטריות של שוקולד, נטחן אותו עד שהוא ישכח שאי פעם היה טופו, ונקבל פאי שוקולד.  את המלית לא אופים, רק מקררים עד שהיא מתייצבת.

בלנדר מוט יספיק במידה והוא טוב, אבל עדיף בלנדר רגיל, כזה של אנשים עם מטבח אמיתי (ושוב תודה אמא שהשאלת לי את המטבח והבלנדר שלך!).

הבצק לא הכרחי, אפשר למזוג את המלית הזו גם לכלים אישיים או תבנית והוא מספיק יציב כדי להחזיק את עצמו. אני בחרתי כן להוסיף בצק כי זה מרגיש לי יותר חגיגי (וטעים). כמובן שלא טרחתי להכין אותו לבד, כי זה יותר מדי עבודה. השתמשתי בבצק הפריך הקנוי של מעדנות, שמגיע בשני גלילים. לכמות הנ"ל הספיק לי גליל אחד שיצר 10 מיני-פאי-שוקולד-ים. למי שאפילו יותר עצלן ממני ומעדיף להכין פאי אחד גדול אני ממליצה על תבנית של פאי בקוטר של כ-20 ס"מ או פחות, כי הכמות לא גדולה במיוחד.

אני ממליצה לא לספר לאורחים שהפאי עשוי מטופו, לחכות לתגובות ה"וואו, אין בזה ביצים או חלב??" ורק אז לספר. וכמובן לצלם את הפרצוף הנדהם ולשלוח אלי.

קדימה, לעבודה.

מצרכים

• חבילת טופו בטעם טבעי (330 גרם)
• 250 גרם שוקולד מריר (2.5 חבילות)
• 2 כפות חלב סויה
• 1 כפית קקאו
• 1 כפית תמצית וניל
• 2-3 כפות סירופ אגבה, או ממתיק אחר (או סוכר, למי שמתעקש). אני ממליצה להתחיל מ-2 כפות סירופ אגבה ולטעום תוך כדי עיבוד, ולהוסיף רק אם צריך. אני שמתי קצת יותר בגלל שהקלתית לא מתוקה.
• קורט מלח

הכנה

מי שמכין קלתית, רצוי להתחיל איתה. הבצק צריך להיות מופשר ונוח לעבודה. מסדרים את הבצק בתבנית / כלים אישיים, מחוררים קצת עם מזלג ואופיםעל 180-190 מעלות כ-15 דקות או עד שהבצק מזהיב וקשיח ויבש למגע. מוציאים מהתנור ומצננים בצד.

שוברים את השוקולד לקוביות וממיסים בקערה מעל סיר עם מים רותחים על הגז, או בדרך הפשוטה יותר – 30 שניות במיקרו, מוציאים, מערבבים, עוד 30 שניות, ומערבבים עד שהכל נמס לגמרי. אם צריך שמים לעוד 10-15 שניות ומערבבים.
את הטופו מייבשים טוב טוב ע"י מחיצה בתוך מגבות נייר. אפשר להיות אלימים איתו כי אנחנו לא צריכים לשמור על הצורה שלו. אז קדימה למחוץ עד שכבר לא יוצא ממנו נוזל יותר.
את מה שנשאר מהטופו האומלל חותכים לקוביות ושמים בבלנדר ביחד עם שאר המרכיבים + השוקולד המומס.
מעבדים כמה דקות עד שהעיסה אחידה וחלקה וכשטועמים אותה לא מרגישים גרגירים יותר.

מוזגים מהעיסה לתוך הקלתית האפויה ומכניסים למקרר להמשך התייצבות של כחצי יום או כמה שעות לפחות.
בתיאבון! (או יותר נכון: זהירות, ממכר. ואמנם אין פה תוספת סוכר מלאכותית, אבל זה לא עושה את הפאי הזה לדיאטתי…)

לא הצלחתי לבחור האם להשתמש במלית הזו לקיש או ללביבות, אז החלטתי לעשות גם וגם. במילא יש לי טוסטר אובן מצ'וקמק שמצריך אפייה בנגלות, מה שמאלץ אותי לאפות בכלים קטנים… אז למה לא להשתמש בזה לטובתי ולגוון? 

נתחיל מהבסיס של המלית עצמה.

מצרכים

• 1 כרובית בינונית
• 2 בטטות בינוניות
• 1 בצל בינוני
• 1/2 כוס קמח תופח (או קמח רגיל + חצי כפית מחוקה אבקת אפייה)
• 1/4 כוס מים
• כ-80 גרם גבינת פטה שקדים מפוררת (אופציונלי) - המתכון המלא להכנת הגבינה כאן
• מלח פלפל
• קצת אגוז מוסקט

הכנה

1. מפרקים את הכרובית לפרחים, מקלפים את הבטטה וחותכים לקוביות גסות. שמים אותם ביחד על האש בסיר עם מים וכפית מלח עד שהם רכים ומוכנים למעיכה.
2. כשהם רכים מסננים מהמים ומועכים לפירה גס (אני לא אוהבת מחית אחידה לגמרי, אבל גם זה אפשרי).
3. מניחים לפירה להתקרר קצת ובינתיים קוצצים בצל הכי דק שאפשר ומטגנים במעט שמן זית עד שהוא שקוף ומתחיל להזהיב.
4. את הבצל המטוגן מוסיפים לפירה, ומוסיפים גם מלח פלפל וקצת (קצת!) אגוז מוסקט.
5. שמים בקערה קטנה את הקמח עם המים ומערבבים עד שמתקבלת עיסה צמיגית ורכה מאוד, כמו דייסה (אבל לא נוזלית מדי). אפשר להוסיף מים או קמח אם צריך כדי להגיע לעיסה המתאימה.
6. את העיסה מוסיפים לפירה ומערבבים היטב עד שהמלית אחידה.
7. מפוררים פנימה את גבינת הפטה אם יש.
8. כדאי בשלב זה לטעום את המלית ולתקן תיבול אם צריך.

עכשיו אפשר לבחור האם להכין מהמלית הזו לביבות בטטה או קיש (או גם וגם!).

להכנת קיש

למשקיעים שבינינו אני ממליצה להכין בצק פריך מאפס. לעצלנים, כמוני, אני ממליצה על בצק פריך מוכן שמגיע באריזה של 2 גלילים. על האריזה כתוב בצק פריך למאפים מתוקים ומלוחים (כדאי לשים לב שהבצק פרווה).

* בעקבות הבקשות שלכם חיפשתי מתכון לבצק הפריך, וקיבלתי אחד כזה + כמה טיפים באדיבותו של גלעד איילון. המתכון המדויק בסוף הפוסט.

ובחזרה לעצלנים שבינינו – את הבצק יש להפשיר מראש, או להוציא בתחילת ההכנות, ועד שהמלית תהיה מוכנה הבצק כבר יהיה נוח לעבודה.

גליל אחד מתוך השניים מספיק ל-4 עד 5 מיני קישים בקוטר של כ-10 ס"מ או פחות.

את הבצק חותכים לפי גודל התבנית שבחרנו. מניחים את הבצק מעליה ולוקחים עוד כמה ס"מ מכל צד, כדי שיהיה לנו מספיק בצק לקפל פנימה. חותכים מסביב ומהדקים עם האצבעות.

למשקיענים מומלץ לאפות את הבצק כמה דקות בלי המילוי, כדי שיישאר פריך אח"כ. לעצלנים שבינינו אני מרשה לוותר על הצעד הזה וישר לשפוך פנימה את המלית. למעלה אפשר לפזר קצת מהגבינה, שאריות של הבצק בצורות, פירורי לחם עם קצת שמן זית, או בלי כלום.

את התענוג הזה מכניסים לתנור שחומם ל-180 מעלות לכ-40 דקות או עד שהקיש מתייבש ומתקשה קצת מלמעלה והבצק משחים.

אחרי האפייה יש לתת לקיש להתקרר בלי להלחיץ אותו יותר מדי, כדי שהמילוי יתייצב.

את הריבוע הקטן שנשאר לי מהבצק מילאתי בתערובת, גלגלתי וחתכתי לשושנים קטנטנות שנכנסו לאפייה ביחד עם הקישים. יצאו קראנצ'ים ומגניבים.

להכנת הלביבות

את הלביבות אפשר לאפות או לטגן, זה יוצא אלוהי בכל מקרה.

את הלביבות יוצרים עם 2 כפות או עם הידיים (צריך להרטיב את הידיים אחרי כל לביבה, כי זה נדבק ונמרח).

לאפייה: משמנים את התבנית ואופים ב-180 מעלות כ-20 דקות מצד אחד, הופכים ואופים 10 דקות נוספות.

לטיגון: מטגנים.

אני טיגנתי את הלביבות, ומשאריות הבצק החלטתי להיות אפילו יותר יצירתית והכנתי מעין סמבוסק פריך (פשוט עטפתי קצת מהמלית בבצק והידקתי את הקצוות) שטיגנתי במחבת. הייתי אופה אותו, אבל פשוט, אה, לא נשאר מקום בתבנית…

מתכון בסיסי לבצק פריך:

• ½3 כוסות קמח (500 גרם)
• ½ שקית אבקת אפייה (5 גרם=כפית)
• 2 כפיות מלח (12 גרם)
• 100 גרם מרגרינה קרה חתוכה לקוביות
• ½ כוס מים (120 גרם)
• ½ כוס שמן (100 גרם)

אופן ההכנה:

לעבד במג'ימיקס בפולסים קצרים קמח, אבקת אפייה, מלח ומרגרינה לקבלת תערובת פירורים. אפשר גם לעבד אותו ביד, אבל כמה שפחות! כדי שהמרגרינה לא תימס לנו תוך כדי.

להוסיף את השמן והמים ולעבד קצרות עד שמתחיל להתאסף כדור בצק.

להמשיך ללוש ביד. חשוב להתעסק איתו כמה שפחות.

רצוי לתת לבצק לנוח חצי שעה במקרר.